spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

ערים היסטוריות


עכו העתיקה


שימור מבנה המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא, עכו העתיקה

עכו העתיקה- שימור, פיתוח, ופיקוח

מרכז המסדר ההוספיטלרי, שימור "אולם האומנות"

מפרטים טכניים לשימור המורשת הבנויה בעכו העתיקה

"אולמות האבירים", שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי

עכו העתיקה - עיר מורשת עולמית

טיפולוגיות בתי מגורים בעכו העתיקה

היבטים טכנולוגיים ומבניים בשימורה של עכו העתיקה

מפרט חלונות טריפור

פיילוט שיקום רובע מגורים בעכו העתיקה
שיקומו של מבנה לשימור (מבנה 50, גוש 10)
יעל פורמן-נעמן ורם שואף


מבנה 50 בגוש 10 נמצא במרכז חזית רחוב ההגנה, התוחם את העיר ממערב. המבנה משקיף מערבה אל הים התיכון ולכיוון דרום-מערב אל מפרץ חיפה והר הכרמל.
 
בתקופה הצלבנית היה אזור גוש 10 של ימינו רובע "בורגוס נובוס", שבו היתה שכונה של בתים טוריים שנבנו משני צדיה של סימטה פנימית, שהוקמה כנראה ביוזמת הרשות הכלל-עירונית (קסטן 1993: 47). במאה הי"ח החלה העיר להתחדש תחת שלטונו של דאהר אל-עומר. בתי אמידים נבנו ברחבי העיר החל מאמצע המאה הי"ט, וביניהם מבנה 10/50. חזית הרחוב המערבי היתה ללא ספק מהמפוארות בעיר בשלהי התקופה העות'מאנית. במהלך המאה הכ' נערכו במבנה שינויים שמקורם בהתאמתו לצורכי הדיירים. אלו נעשו ללא מחשבה שימורית ופגעו באיכויות האדריכליות של המבנה. מסיבות שאינן ידועות נהרס חלק מהחזית המערבית של המבנה.
 
היום, כחלק מתהליכי הפיתוח של העיר העתיקה, נערך פרוייקט ניסיוני של שיקום הרובע, שבמסגרתו שוקם המבנה.


סקר שימור

בשנת 2000 בוצע במבנה סקר שימור שהוזמן על ידי חברת עמידר. הסקר נערך על ידי תחום שימור, ומטרתו היתה ללמוד את הפן האדריכלי של המבנה ולבחון את מצבו הפיזי-ההנדסי כדי להציע תוכנית ראשונית לשימור ולהשבת אופיו האדריכלי-העות'מאני. זאת על בסיס מסמכים היסטוריים ותוך התחשבות בצורכי הדיירים.
הכניסה לקומת הקרקע היא מהחזית המערבית; הכניסה המקורית לקומות העליונות היתה בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה, והגישה אליה היום היא דרך סימטה אחורית העוברת לאורך כל הגוש בכיוון צפון-דרום.

תוכנית קומת הקרקע
קומת קרקע. קומת הקרקע מחולקת לשתי דירות שלהן כניסה נפרדת. הגישה לקומת הקרקע היא מרחוב ההגנה. שני גרמי מדרגות קצרים יורדים ממפלס הרחוב אל חצר צרה בפתחה של הקומה. תוכנית הקומה איננה רגולרית, ככל הנראה כיוון שנבנתה על גבי שרידים צלבניים וכקומת מסד לקומות העליונות. זוהי קומה של קמרונות צולבים שלא ניכרים בה בעיות קונסטרוקטיביות. בחזית הובחנו שרידים המעידים על שלב קדום יותר של הקומה: בצדה הצפוני יש פרט עיטור סיום, ובצדה הדרומי - פרט תחילת קשת. מקצת החללים חופו בלוחות גבס ובחלל הצפוני-מערבי נבנתה גלריה. פרטי החלון המקוריים הוחלפו בפרטים מודרניים, כמו גם דלת הכניסה. פרט קרניז בגובה הקומה מלווה את החזית המערבית לכל אורכה, זו טוייחה בטיח צמנט אפור כהה.
 
עדות מסויימת למראה החזית הדרומית נמצאה בתצלומים היסטוריים משנות ה-30 וה-40 של המאה הכ'.


תוכנית הקומה הראשונה
קומה ראשונה. הכניסה המקורית אל הקומות העליונות היתה דרך חצר פנימית, בין חלקות 50  ו-51. זו אינה בשימוש עבור דיירי הקומה. כניסה מאוחרת לקומה הותקנה בחזית הדרומית והגישה אליה היא באמצעות מדרגות חיצוניות.
את הקומה מאפיינת תוכנית של בית חלל מרכזי שנעשו בו שינויים, בעיקר במערך הפתחים הפנימיים. בקיר המזרחי נמצאו חלונות קשתיים שנאטמו. מרבית הקירות חופו לוחות גבס וכל התקרות הונמכו לתקרות אקוסטיות. מעל לתקרות המונמכות קיימות תקרות עץ מקוריות; הריצופים כולם מודרניים כמו גם פרטי הפתחים. מצב זה לא איפשר לזהות בעיות הנדסיות. מרבית הטיח החיצון לא שרדה, ולפיכך נותרו אבני הבנייה חשופות לפגעי מזג האוויר: רוחות, לחות ומליחות.

 
תצלומים היסטוריים משנות ה-30 וה-40 של המאה הכ' שנמצאו בארכיון רשות העתיקות מלמדים כי בקומה זו היתה גלריה (ריוואק) מפוארת, שלא נשארה לה עדות פרט למקצב החלונות המאוחרים שהותקנו בחזית.


תוכנית הקומה השניה
קומה שנייה. תוכנית הקומה היא של בית חלל מרכזי. בחלל המרכזי השתמרה רצפת שיש אופיינית. השתמרו דלתות עץ מקוריות. פרטי החלונות הוחלפו בפרטים מודרניים. עיקר השינויים בקומה הם בפתחי החלון (חלונות עגולים וטריפור) שפנו למרפסת בחזית המערבית כפי שמעידים התצלומים ההיסטוריים ותקרות מאוחרות מונמכות שהותקנו בה. גם כאן נמצאו בחזית המזרחית חלונות קשתיים בין התקרה המונמכת למקורית.
 
מספר פרטים מקוריים נמצאו חבויים בפינות נסתרות מאחורי תוספות בנייה וחלוקות משניות. הקומה טויחה מבחוץ בטיח שפריץ בגוון קרם.
 
התקרה המונמכת הקשתה עלינו את הערכת מצב תקרת העץ שמעליה. בחדר הדרומי-מערבי של הקומה קיים סדק שנראה גם בצדו החיצון של הקיר על פני הטיח החדש. הדיירים התלוננו על נפילת אבק ואבנים קטנות מתקרת העץ על גבי התקרה המונמכת. בהצצה מבעד לתקרה המונמכת אל תקרת העץ ניצפו קורות פלדה התומכות את תקרת העץ המקורית. מצבן של קורות הפלדה משתנה והן בדרגות שונות של בליה: מחוץ למבנה הן 'אכולות' לגמרי ואף גרמו לסדקים בקיר המבנה, ובתוך המבנה הן מעט חלודות. לוחות העץ שלמים באופן כללי, אם כי נצפו סימנים לבליה. ברור כי קיים צורך לבצע בדיקה מקיפה ויסודית של לוחות העץ והקורות של כל התקרות בחלקה.


קומת הגג. הגג נמצא במצב טוב ומתוחזק, כולל שכבות איטום וסיד במצב השתמרות טוב. נמצאה סדיקה של הקירות סביב קורות הברזל התומכות את התקרות, וכן בליה קשה של הקורות מחוץ למבנה.
 
החלקה שנסקרה היא חלק מקומפלקס בנוי הכולל את החלקות הסמוכות לו: 51, 48, 49, 52. לפיכך רצוי היה לבחון את המבנה בקונטקסט זה, ובפרט את קומת הקרקע, אלא שלחלקות הסמוכות לא נמצאו תוכניות מדידה שיאפשרו זאת.
 
במהלך הסקר מצאנו כי חלקים ניכרים בפנים המבנה חופו בחומרים מודרניים. עובדה זו מנעה גישה אל חומרי הבנייה המקוריים ולפיכך לא ניתן היה לאמוד במדויק את מצב השתמרות חומרי הבנייה והקונסטרוקציה המקורית. בנוסף, תוכניות המדידה שאיתן עבדנו היו סכמתיות ולא שיקפו את פרטי הבנייה באופן מלא; אלה עובדו והושלמו באופן חלקי.
 
ההתרשמות הפיזית ממצב המבנה היתה רובה ככולה תוצאה של התבוננות חיצונית, להוציא בדיקת אנכיות שהעלתה כי לא קיימת נטיה של הקירות ובחינה של החפיפה בין תוכניות הקומות שהעלתה כי הקירות נתמכים בקומה שמתחתן בצורה טובה. כל חללי המבנה על שלוש קומותיו עברו שיקום לא שימורי. במצבו של המבנה, בזמן הסקר, לא ניתן היה להעריך נכונה את מצב ההשתמרות של הקירות והתקרות. ההסתכלות החיצונית לא הניבה סימנים לחוסר יציבות מבנית או לנזקים קונסטרוקטיביים, מלבד סדק בפינה הדרומית של החזית המערבית.


תיעוד היסטורי

תצלומים היסטוריים מתקופת המנדט
שני תצלומים משנות ה-30 וה-40 של המאה הכ' מלמדים כי החזיתות המפוארות של המבנה איבדו את פרטיהן המקוריים ואת האיכויות האדריכליות של הבנייה העות'מאנית. בזמן עריכת הסקר לא מצאנו עדות לנסיבות ולזמן ההריסה/קריסה של מרפסת הקומה השנייה והריוואק שפנה למערב. בתצלום משנת 1969 נמצא המבנה לאחר אותו הרס.
תוכניות המבנה יחד עם התצלומים ההיסטוריים נותנות תמונה ברורה של בית חלל מרכזי מפואר.

הצעת השחזור

הצעת שחזור ראשונית
ממצאי הסקר הצביעו על פוטנציאל לשיקום, שימור ושיחזור מבנה המגורים על מנת להחזיר לו את איכויותיו ולהשפיע על חזות הסביבה. עבודה עם תוכניות מדידה מעודכנות ותוכנת עיבוד תמונה איפשרו ליצור סופרפוזיציה של התוכנית על רקע תצלום החזית ולערוך את הצעת השחזור הראשונית בתוכנת שרטוט.

פיילוט מגורים

מבנה 10/50 לפני שיקום, 2000
בשנת 2003 הוחלט לשקם רובע מגורים בעיר. הגופים המעורבים בפרוייקט הם: החברה לפיתוח עכו העתיקה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד התיירות, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, באמצעות החברה הממשלתית לתיירות. צוות ההיגוי לפרוייקט כלל נציגים של ממ"י, חמ"ת, עיריית עכו, חל"פ עכו, רשות העתיקות ונציג התושבים. ארבע ועדות משנה הוקמו לטובת הפרוייקט: ועדת תקציב, ועדת פיתוח, ועדת שיווק וכן ועדת קהילה.
הרובע שנבחר לפיילוט היה גוש 10, ומטרותיו [1] הכוללות כפי שהוגדרו על ידי החל"פ היו:
1. פיילוט ארצי לשיקום שכונות עתיקות בערים כגון צפת, טבריה ורמלה.
2. מינוף עכו כעיר תיירות בינלאומית.
3. שימור ושיקום פיזי של מעטפות המבנים, ויצירת מוטיבציה בקרב התושבים לתחזק את בתיהם.
4. שיפור איכות החיים וסביבת המגורים של התושבים בגוש.
5. יצירת מנוף כלכלי למיצוי פוטנציאל הבינוי תוך שמירה על המרקם האורבני.
6. עידוד חדירת כוחות כלכליים חזקים שיסייעו בפיתוחה של העיר.
7. עידוד ושיווק זכויות חכירה במבנים וצמצום היקף הדיירות המוגנת.
8. העשרת חווית הביקור התיירותי והשוטטות ברובע עתיק, חי ונושם עם קולות, ריחות, אווירה ואותנטיות.


בתחילת השיקום, פברואר 2005
מיני פיילוט. כחלק מתהליך שיקום הרובע נבחרו 12 מבנים שישוקמו ראשונים, במטרה להתנסות באופן התכנון ושיטות הביצוע, ולבחון את העלויות האמיתיות של הפרוייקט. מבני הפיילוט נבחרו כדי להציב אתגרים שונים לשיקום: הסרת סכנה, בניית תוספת קומה, הרחבה, שיקום ושיחזור.
המידע שהיה בידינו מעבודת התיעוד והסקר של מבנה 50 הוביל לבחירתו כאחד מ-12 המבנים שישוקמו במיני פיילוט. זהו המבנה היחיד שכלל פעולת שיחזור בשלב זה של הפרוייקט.


במהלך שחזור פתחי החזית הראשית, יולי 2005
תהליך התכנון והביצוע. התכנון נמסר לתחום שימור ברשות העתיקות והביצוע לחברת ע.ל.י.ר אופק בע"מ [2] לאחר מכרז שהתקיים באוגוסט 2004.
בפגישה – שנכחו בה יושב ראש החברה לפיתוח עכו העתיקה, מנהלת הפרוייקט מטעם החל"פ, נציג התושבים מטעם החל"פ ואדריכל תחום שימור ברשות העתיקות - הוצג תכנון ראשוני לנציגי ארבע המשפחות המתגוררות במבנה. התושבים הביעו הסכמתם לשיקום חזיתות המבנה וחתמו על נייר הסכמה שכלל את נכונותם לצאת מהמבנה לדיור חלופי במשך תקופת השיקום.


שלב ראשון – חשיפה. בשלב  זה של הביצוע הוסרו טיח וחיפויים מהקירות והורדו תקרות מונמכות. התאפשרה בחינה מחודשת של מצב הקונסטרוקציות, השתמרות חומרי הבנייה והבעיות השימוריות ונחשפו אלמנטים אדריכליים שלא היו ידועים מהסקר.

המבנה במהלך השיקום, אוקטובר 2006
מבחינה קונסטרוקטיבית נמצא כי יש צורך להחליף את קורות הפלדה ואת קורות תקרת העץ בקומה השנייה. הסדק בפינה הדרומית-מערבית נחשף במלואו והתגלה כבעיה רצינית יותר ממה שהוערך בסקר. הטיפול בסדק כלל התקנת ארבעה מותחנים, שניים בחזית המערבית ושניים בחזית הדרומית.
מבחינה אדריכלית, קיווינו למצוא את בסיסי העמודים של הריוואק בקומה הראשונה ואת פתח הטריפור בקומה השנייה, אך לא זכינו לכך. בשני המקרים נמצאו רק העמודים החיצוניים של הפתחים האחוזים בקיר, ונתנו מידע מדויק על המפתחים ועל גובה העמודים. כותרות העמודים בפתחי הריוואק נהרסו לצורך התקנת פרטי חלון מודרניים. בקומה השנייה נחשפו שני חלונות עגולים שנסתמו וטויחו בעבר, וכן רצפות אריחי בטון מעוטרים בחדרי המגורים. בשלב מאוחר יותר של הביצוע נחשף בחזית הדרומית של הקומה הראשונה, במקום שבו הותקנה דלת כניסה, פרטי פתח חלון זהה למודול של הפתח בריוואק שבחזית המערבית, כולל כותרות העמודים. גילוי זה גרר תהליך תכנון מחודש של פרט הכניסה מחזית זו. בחלל המרכזי של הקומה הראשונה נחשפה תקרת עץ מעוטרת במצב השתמרות טוב. התקרה מחולקת לשלושה שדות מלבניים עם פרט קרניז מסגרת סביב כל שדה וכרוב עשוי מפח אבץ במרכזו של כל שדה כבסיס לגוף תאורה שהיה תלוי מהתקרה.


מבט מפנים הקומה השניה לאחר שחזור הפתח
שלב שני – תכנון מפורט. בהמשך לחשיפה התבצע תכנון מפורט בהתאמה לממצאים. תכנון השחזור היה המרכיב העיקרי בשלב זה ובכללו שיחזור הטריפור והריוואק. התכנון המפורט כלל פירוט באיזומטריה של כל עמוד וכל אבן בקשתות הפתחים ותוכנית לשיחזור פרטי הנגרות.

המבנה לאחר התקנת פרטי פתחים, נובמבר 2005
תיעוד הביצוע. במשך השיקום תועד התהליך בתצלומים שנערכו על ידי המתכנן ומפקח השימור בעיר.
 
פיקוח על הבנייה. ארבעה גורמים פיקחו על השיקום: מפקח מטעם הקבלן, מפקח מטעם החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ ופיקוח של האדריכל המתכנן מטעם רשות העתיקות.  במקרה זה גם מנהלת הפרוייקט מטעם החברה לפיתוח גילתה מעורבות פעילה בתהליך ובפיקוח עליו.


דיון

מבנה 10/50 לאחר השיקום, 2006
מקומו של הסקר והתיעוד בתהליך השימור של המבנה. עבודת התיעוד והסקר, ובתוכם ריכוז המידע ההיסטורי על המבנה וזיהוי תצלומים היסטוריים שלו, יצרו את בסיס המידע שהוביל לבחירתו של המבנה לפיילוט ולשיחזור חזיתו המפוארת. קיומו של סקר פיזי-הנדסי שנערך על המבנה בעבר אפשר מעקב אחר בעיות בליה וקונסטרוקציה לאורך זמן. יחד עם התכנון הראשוני שימש הסקר בסיס לקבלת ההחלטות ההנדסיות והתכנוניות במהלך פרוייקט המיני-פיילוט.
 
בעיות וקשיים בתהליך השימור. הסכם שיתוף הפעולה בין החברה לפיתוח לדיירי המבנה כלל סעיף שעל פיו יוחזר החלל למצבו המקורי כפי שהיה לפני תחילת השיחזור והשיקום. בהתאם הוחלט להחזיר את רוב התקרות המונמכות שהיו במבנה לפני תחילת העבודות, זאת חרף העובדה שהן מסתירות תקרות דקורטיביות מקוריות בקומה הראשונה שנמצאו במצב השתמרות טוב.
חוסר ניסיון קבלני בעבודות שימור מסוג זה חשף חוסר הבנה בסיסית של מורכבות פעולות השימור. לשם המחשה: חוסר הבנה כי התכנון תלוי באופן מלא בגילויים תוך כדי עבודה וכי לא ניתן לספק תוכניות עבודה מלאות לפני תחילת העבודות.  כמו כן, במהלך העבודה נתקלנו בחוסר מודעות  לחשיבות החומר המקורי והצורך לשמור עליו מצד הפועלים באתר. כך, במהלך פירוק רצפות [3] השיש נהרסו רוב לוחות הריצוף באופן שלא איפשר להשתמש בהם בבנייה מחדש.

 
בעלי מקצוע. פעולות השימור והשיחזור במבנים היסטוריים מסורתיים דורשת עבודה של בעלי מקצועות מסורתיים, דוגמת: נגרים, סתתים, טייחים מומחים בתחומם ועם ידע בטכנולוגיות מסורתיות. בתחום האבן - הקבלן הביא מומחה בעל ניסיון ומוניטין שיבצע את עבודת השיחזור העדינה; האבנים סותתו מבעוד מועד במנסרה על פי תכנון מפורט. בתחום הנגרות – גם כאן נבחר נגר בעל שם ומוניטין בתחומו, אולם הביצוע לא תאם את הפרט המתוכנן, והתוצאה שהתקבלה מבחינה ויזואלית היא של פרט שקשה לזהותו כפרט עץ ונראה כי הוא עשוי מאלומיניום צבוע.
 
מימון ועלויות. התכנון הראשוני, כתב כמויות ואומדן עלות הביצוע הוכנו לפני תחילת העבודות במבנה, כאשר הוא היה מחופה בחומרים שונים. במצב זה לא ניתן היה להעריך במדויק את מצבו הפיזי וההנדסי. תוך כדי עבודה התגלו פרטים שהשפיעו על היקף התכנון הנדרש, כמו ממדי העמודים האחוזים של הטריפור והריוואק, הממדים הנכונים של פתחי המבנה. בסופו של דבר עלות השיקום חרגה ממסגרת התקציב. משך הפרוייקט התארך והדיירים נאלצו להשאר פרק זמן ארוך מהמתוכנן בדיור חלופי (מימון בגובה 50% על ידי הדייר ו- 50% על ידי החברה לפיתוח)
הטיפול במעטפת המבנה מומנה בידי מנהל מקרקעי ישראל. מימון עלות הסרת הסכנה על ידי החברה לפיתוח והדייר. עלות השיקום בסופו של דבר היתה מיליון ושלוש מאות אלף שקלים.

 
הנדסה. במהלך ביצוע עבודות החשיפה התבררו בעיות הנדסיות שלא ניתן היה לזהותן במהלך הסקר: קורות העץ והפלדה של גג המבנה נמצאו בלויות, והיה צורך בהחלפת הגג כולו; הקירות החיצוניים של החדר הדרומי-מזרחי הוגדרו מסוכנים ובהתאם הוחלט לפרק אותם ולבנותם מחדש; הפינה הדרומית-מערבית של הריוואק בקומה הראשונה ניתקה מהמבנה ולכן היא פורקה ונבנתה מחדש; הסדק בפינה הדרומית-מערבית של המבנה נמצא חמור יותר ממה שהוערך לפני תחילת העבודות, סדק זה יוצב והודק למבנה באמצעות מערך מותחנים.
 
התאמת המבנה לצורכי הדיירים. המתח שבין רצון הדייר לעקרונות השימור ליווה אותנו לאורך כל הפרוייקט. הביטוי שלו היה בדיון האם יש להשאיר תקרות עץ מעוטרות חשופות או להחזיר את התקרות המונמכות בהתאם להסכם עם הדיירים? וכן האם ימצא פתרון לדרישה ליציאת חרום מהקומה השנייה? כחלק מפרוייקט השיקום תוכנן ונבנה מחדש אזור השירותים והמקלחות - התושבים היו שותפים לבחירת חומרי הגמר. בסופו של יום ההסכם עם הדיירים הכתיב החזרת תקרות מונמכות, והפתרון ליציאת חרום מקומה שנייה לא יושם.
 
סיכום. נכון להיום, עם שיחזור החזיתות הגלויות למרחב הציבורי, ממערב ומדרום, ושיחזור אלמנטים אופייניים שהעיר איבדה במהלך השנים, ניתן לראות בתרומתו של שיקום המבנה לחזות הרחוב והעיר. הצלחת השימור תימדד לאורך זמן בתחזוקתו השוטפת של המבנה. אם זו תעשה בצורה נאותה יוסיף המבנה מעצם נוכחותו לחזות הארכיטקטונית של העיר ולשימורה.



1.  המיני-פיילוט הוצג ב- 6 ביולי 2005 בכנס "תאוריה ומעשה בשימור המורשת הבנויה" שנערך בעכו העתיקה. בו הוצגו בין היתר מטרותיו. 
2.  חברה לבנין ואחזקת מבנים. החברה רשומה ברשם הקבלנים, מס' קבלן 28236.
3.  הרצפות פורקו לצורך טיפול בקורות ובלוחות העץ שמתחת לרצפה, כחלק מהטיפול הנדרש הוחלף גם המילוי שמעל לתקרה.


מקורות

קסטן א'. 1993. העיר העתיקה של עכו. עכו.
שור נ'. 1990. תולדות עכו. תל אביב.
שילר, א. (עורך) 1983. עכו ואתריה (קרדום 24-25). ירושלים.

Winter Percy .H. 1944. Acre Report – Preservation and Reconstruction of Acre – Survey and Report. Government of Palestine, Public works department.


  אוקטובר 2006.


site built by tetitu
 קרדיט