| שאלות ותשובות |
 |
1. מהי התעדה למשמרים?
התעדה היא מנגנון הערכה למשמרים, המבקשים הכרה מקצועית בכשירותם לעסוק בשימור. הכרה מעין זו חשובה כדי לבסס את מעמדו המקצועי של המשמר וכדי להבטיח את איכות של עבודתו בהתאם לתקן (סטנדרט) אחיד, המשקף את הגישות המקובלות בשימור בעולם.
2. מדוע אני צריך את ההתעדה, מה יצא לי מכך?
ההתעדה תאפשר הכרה במקצועיות של המשמר המוסמך ובזכותו לסמכות. ההכרה מעידה על מחויבות לעבודה על פי כללים אתיים. כמו כן, היא תעודד תחרות ותגדיל את ההזדמנויות להשתלב בפרויקטים בעלי חשיבות. התהליך מאפשר הערכה עצמית של ההתקדמות המקצועית ויוצר תמריץ להתפתחות.
ההתעדה תקדם את המעמד של המשמר מ'בעל מלאכה' למעמד של בעל מקצוע מוכר ומוערך, בעיני המעסיקים ובעיני הלקוחות.
בעת מיסוד תהליך ההתעדה ייקבעו דרישות סף למקצוע. בתוך כך, אפשר לקבוע רמות של בעלי מקצוע (מתחיל, מומחה ועוד) המעניקות אופק מקצועי להתפתחות. התעדה שאינה מבוססת רק על תואר אקדמי אלא על גישה הוליסטית ואתית לשימור, על ידע ועל מיומנות מקצועית, תאפשר למשמרים בלי תואר אקדמי לקבל הכרה במקצועיותם לצד משמרים בעלי השכלה פורמאלית.
התעדה מאפשרת שפה משותפת ובסיס להכרה ולשיתוף פעולה בינלאומי. התעדה, כאמור, היא הכרה ביכולותיו של בעל המקצוע ובכשירותו לבצע פעולות שימור מוגדרות. הכרה כזו חשובה לביסוס מעמדו של המשמר ומבטיחה את איכות עבודתו, לפי התקנים המקובלים בשימור בעולם.
מודל התעדה המבוסס על תעודה הניתנת לזמן קצוב ומותנית בהתקדמות מקצועית תעודד את ההתפתחות האישית של כל משמר.
בהקשר הרחב, מנגנון התעדה למשמרים יסייע במניעת נזקים הנגרמים לנכסי תרבות בשל טיפול לא מקצועי. כמשמרים, זוהי דאגה משותפת לכולנו.
3. התעדה קיימת במדינות שבהן יש: קהילת משמרים גדולה ומבוססת, לימודי שימור, חברות
גם בחו"ל לא כל תחומי השימור נלמדים כהתמחויות פורמליות, לדוגמא: שימור של חומרים מודרניים, צילומים, גלובוסים, קלף, פפירוס ואוספים מהחי ומהצומח והחי. עם זאת, אין הדבר מונע התעדה בתחומים האלה.
כיום חסרות בארץ תשתיות התומכות בשימור, כגון: הכשרה מבוססת בשימור וחקיקה שתיתן מענה לשימור מורשת התרבות. אולם המודעות לשימור גוברת, יש ניצנים להכשרה, יש פעילות ענפה בשטח, מתקיימים דיונים בנושא החקיקה וגופי השימור מבססים את מעמדם. המצב אינו אידאלי, אך אנו מאמינים שהתנאים בשלו להקמה של מערכת התעדה, שתעודד ביקושים להכשרה ותקדם את הפיקוח על השימור ואת הסדרתו בנהלים ובחקיקה.
במקרים רבים זו שאלת "הביצה והתרנגולת", מה קודם - הכשרה או התעדה? נראה, כי צריך לקדם את הנושאים בד בבד, ושעם התפתחות תהליך ההתעדה, יתפתחו גם התשתיות התומכות.
4. לרוב המדינות באירופה אין תהליך התעדה, מדוע אנו צריכים תהליך כזה?
במרבית מדינות אירופה קיימות תכניות אקדמיות לשימור, המעניקות תעודות מוכרות לבוגריהן והן מעוגנות במסורת ארוכה של שימור המורשת. במדינות אלו מעמדו של המשמר מבוסס, ויש הסכמה על התקנים המקצועיים שיש לעמוד בהם. נוסף לכך, במיזמים של שימור הנתמכים בכספי הציבור, רמת הפיקוח גבוהה מזו הקיימת בישראל.
ההתעדה המקצועית תהיה אסמכתא להכרה באחריות של המשמר ובסמכותו לתכנן את מיזם השימור ואת התקציב הנדרש לו ולבצע אותו. התעדה תיצור שפה משותפת בין הגורמים המעורבים בשימור וכן תקן מקצועי מתאים, הן במגזר הציבורי הן במגזר הפרטי.
5. כמה תעלה לי ההתעדה?
הנחת היסוד היא שמנגנון ההתעדה אינו למטרות רווח. נכון להיום, לא ידוע מה תהיה העלות של ההתעדה, שכן היא קשורה לתכנית עסקית שתיבנה כדי לקיים את מערכת ההתעדה (תשלום לבוחנים, למזכירות וכיוצא באלו). העלויות ייבחנו עם בניית התהליך, כדי שלא יהיו מכשול בפני המשמרים.
6. האם התהליך פתוח לכלל העוסקים בשימור, גם למשמרים ללא הכשרה פורמלית? אין לי הכשרה מוכרת בשימור, האם אני עלול לאבד את משרתי? האם התהליך יהיה הוגן כלפיי?
אנו מתכוונים לבנות תהליך הוגן ובו קריטריונים ברורים, שיהיה פתוח לכלל העוסקים כיום בשימור. שיטת ההערכה תבחן את הכישורים של המשמר ואת הרמה המקצועית שאותם רכש במהלך הקריירה שלו. הגשת מועמדות להכרה כמשמר מוסמך תתאפשר למשמרים בעלי ניסיון מקצועי, בעלי השכלה אקדמית או בעלי הכשרה במגוון מסלולים.
מדיניות ארגון המשמרים היא לאפשר למרבית משמרים להצטרף למסלול ההתעדה, שיעודד כאמור התפתחות מקצועית. לכן זהו אינטרס של הארגון, שכל המשמרים יעמדו בתנאי המועמדות להתעדה. לשם כך, הארגון יצטרך למצוא דרכים לעזור למי שמתקשה לעמוד בתנאים כדי שבבוא העת, כשתוקם מערכת ההתעדה, הכול יוכלו להגיש מועמדות.
כחלק מבניית מערכת ההתעדה יפורסמו מדריכים ועזרים לטובת מגישי המועמדות.
7. בישראל אין בתי ספר לשימור, איך אוכל לעמוד בדרישות של ההכשרה להתעדה?
אנו מקווים שהבנייה של מערכת התעדה תעודד פיתוח של תכניות הכשרה בשימור. לצורך העניין, גם העברת הידע הנצבר בין חברי ארגון המשמרים, כמו למשל משמרים ותיקים, החונכים משמרים צעירים יכולה להיחשב כהכשרה.
8. מהי התפתחות מקצועית מתמשכת (Continuing professional development-CPD), האם זו תהיה תוספת עבודה בשבילי?
התפתחות מקצועית מתמשכת היא חלק מהתנאים במודלים המבוססים על תעודה הניתנת לזמן קצוב ומותנית בהתקדמות מקצועית (כמו לדוגמה ב- ICON). משמעות הדבר היא דרישה מהמשמר המוכר להמשיך את ההתפתחות המקצועית באמצעות לימוד או תרומה לסוגיות מקצועיות בתחום. על המשמר לערוך דיווח תקופתי על אודות פעילויות שבהן השתתף ותוכניותיו להמשך התפתחות עתידית. היתרון במודל זה הוא, בכך שהוא מעודד את המשמר להתפתחות מקצועית מתמדת. בארגון הבריטי ICON רכיבי ההתפתחות המקצועית המתמשכת כוללים פעילויות בעבודה השוטפת של המשמר, כגון לימוד ומחקר.
לצורך התאמה של מודל כזה לארץ יהיה צורך להגדיר את הפעילויות המוכרות כהתפתחות מקצועית מתמשכת (CPD), בין אם זה קורסים, ימי עיון, מחקר, הוראה ועוד. אם ייבחר מודל כזה, יגובשו הכלים והארגון יעשה מאמץ להעניק את העזרה הנדרשת לכל משמר כדי לעמוד בדרישות ה CPD .
9. מה יקרה אם איכשל בבחינה או שלא אעמוד בתנאי ההתפתחות המקצועית המתמשכת (CPD)?
המטרה היא לתת למשמרים את מרב התמיכה, כדי שבעלי הכשירות המתאימה יוכלו לעבור את הבחינה. המועמדים בICON למשל, יכולים לקבל חניכה ממשמר מנוסה, המכין אותם ומלווה אותם בכל שלבי הבחינה. כמו כן פורסמו מדריכים ובהם הנחיות ברורות בדבר הדרישות וחומרי עזר לטובת המועמדים. אם לדעת החונך, המועמד אינו מוכן, הוא יבהיר לו את מצבו וינחה את המועמד להשלים את הנדרש, לתקן את הטעון תיקון או אף יציע למועמד לדחות את הגשת המועמדות עד שישיג את הניסיון הנדרש. הדבר נכון גם בעניין התפתחות מקצועית מתמשכת (CPD).
10. האם יש לי הזכות לערער על החלטת הבוחנים?
לכל מועמד תהיה זכות לערער על החלטת הבוחנים. כחלק ממערכת התעדה, שתפעל באופן הגון ובשקיפות, תוקם ועדת ערר בלתי תלויה שתטפל בתלונות.
11. מה קורה למשמרים שחורגים מהקוד האתי?
הקוד האתי הוא רכיב מהותי בתקן המקצועי של המשמר המוסמך. המשמעות של חריגה מהקוד האתי היא חריגה מהתנאים המוסכמים להכרה מקצועית שבעטיה מוענקת התעודה.
כחלק מבניית ההתעדה ייקבע מה דינם של משמרים שיחרגו מהקוד האתי. בעמותה לבדיקות לא הורסות (NDT) למשל, מי שחרג מהקוד האתי נשללת ממנו התעודה, הוא מוצא מהארגון ושמו נמחק מרשימת אנשי המקצוע המוכרים.
12. בישראל אין מישהו שכשיר לבחון אותי, מעטים בלבד עוסקים בתחום ההתמחות שלי, 'כולם מכירים את כולם', איך נוכל לבחון את עמיתינו באופן הוגן?
שאלת הבחירה של הבוחנים וההכרה בכשירות שלהם היא מורכבת בכל תחום של התעדה. בשלב הראשון של הרצת מערכת ההתעדה האפשרויות הן:
- התעדה על ידי בוחנים מחוץ לארץ.
- בחירה של משמרים בני סמכא, הנחשבים בעלי סמכות עליונה בארץ. אלו יהיו למחזור הראשון של הבוחנים.
בשלב השני, לאחר שהמערכת תפעל, ייבחרו בוחנים שעברו את ההתעדה בארץ.
בהתמחויות בהן מעט משמרים עולה שאלת העלות-תועלת. אפשרות אחת היא לחכות באותן התמחויות עד שתהיה כמות מספקת של משמרים מאותו תחום. אנו מעריכים, כי בעוד עשר שנים מפת ההתמחויות של משמרים בארץ תגדל ותשתנה. אפשרות אחרת היא לשלוח את המשמרים הבודדים להתעדה בחו"ל. חלופה נוספת היא לשקול אפשרות להערכה על ידי בוחנים מתחום התמחות קרוב, או בנייה של מסלול מיוחד (מקוצר), כדי שמשמרים אלו יהפכו בעתיד לבוחנים בתחומם. כיום קשה לנו להעריך כיצד ייראה כל מערך הבחינות וכיצד יתפקד ואילו פתרונות יימצאו, שכן אנו רק בתחילתו של התהליך.
הבוחנים יידרשו לעבור הכשרה מתאימה כדי לבסס קריטריונים אחידים לכל הבוחנים וכדי לוודא, כי הבחינות נערכות באופן מקצועי והוגן.
13. מה ההבדל בין תעודה אקדמית לתעודה מקצועית?
בתעודה אקדמית, הקריטריונים מתאימים לעולם האקדמי, בעוד שבתעודה מקצועית הקריטריונים מבוססים על צרכי המקצוע. בתעודה אקדמית הדגש הוא על הקורסים שנלמדו, כלומר 'מה שנכנס' (input), בתעודה המבוססת על כשירות מקצועית הדגש הוא על 'הביצוע' כלומר על 'מה שיוצא' (output).
תעודה מקצועית אינה עומדת בסתירה לתעודה אקדמית. בתחומים רבים תעודה אקדמית היא תנאי להגשת מועמדות לתעודה מקצועית (הדבר נכון במתן רישיונות ברפואה, עריכת דין ועוד).
תואר אקדמי ניתן לכל החיים, ואילו התעדה ניתן להגביל לזמן קצוב ולהתנות אותה בהתקדמות מקצועית. באופן זה נשמרת ההכרה במעמד המשמר ומתאפשרת העלאה של רמת המקצוע.
14. מה ההבדלים בין הוועדה להתעדה לבין ועדת ההיגוי להתעדה? מדוע יש שתי ועדות?
"ועדת הסמכה" היא ועדה של ארגון המשמרים, שנתמנתה כדי ללמוד את נושא ההתעדה על כל היבטיו, להעריך אפשרויות להקמת מערכת התעדה למשמרים בארץ ולבחון אותן.
ועדת היגוי לפרויקט התעדה ארצי עדיין לא קמה, אך הכוונה היא שבפרויקט ההתעדה ישתתפו שותפים רבים כגון ארגוני משמרים, רשויות ומוסדות העוסקים בשימור נכסי תרבות, אקדמיה ועוד, שחשיבותם רבה לטובת התמיכה בבניית מערכת ההתעדה וההכרה בה. לצורך כך יש להקים ועדת היגוי בין-גופית שתרכז את התהליך ותיתן את הגיבוי הנחוץ לארגון המשמרים.
לצורך הכנת הכינוס והסדנא באוגוסט 2010, הוקמה ועדת היגוי "אד-הוק" הפועלת לתיאום, לארגון, ולגיוס תמיכה לכינוס. אנו מצפים, כי אחד מתוצרי הכינוס והסדנא יהיה הקמה של ועדת ההיגוי לפרויקט ההתעדה הארצי.
15. כינוס ההתעדה - מדוע עכשיו? האם צריך להחליט מיד?
לאחר שנתיים שבהם למדה ועדת ההסמכה של ארגון המשמרים את נושא ההתעדה, הגיעה העת לפתוח את הדיון לכלל חברי הארגון ובעלי העניין בארץ. לשם כך יזמנו כינוס, ובעזרת תרומות מאונסק"ו ומגופים נוספים בשלו התנאים לקיימו. מטרת הכינוס היא לעורר מודעות והסכמה רחבה בדבר הצורך בהתעדה ולהכיר מודלים להתעדה מהארץ ומהעולם, בעזרת מרצים אורחים מחו"ל.
16. מודל ההתעדה מחו"ל אינו מתאים למצב הקיים בארץ- מדוע לאמץ אותו?
נכון, לא ניתן לכפות בארץ את המודל של ICON או AIC למשל, כי לכל מקום יש התנאים הייחודיים לו. עם זאת, לבניית מנגנון התעדה קיימים תהליכים בינ"ל מוסכמים, החוזרים על עצמם בכל מערכת התעדה (אלו מרוכזים בסטנדרט של ISO להתעדה). נושאים אלה אפשר ואף רצוי ללמוד מניסיונם של אחרים. בבניית תהליך ההתעדה בNDT שאותו הוביל פרופ' נוטע למשל, נתקלו בשאלות ובקשיים דומים מאוד לאלו שלנו (למשל ריבוי סוגי התמחויות), ונוכל להיעזר בניסיונם בגיבוש תהליך התעדת המשמרים. גם הם נעזרו בתחילת הדרך במומחים מאנגליה בשל ניסיונם, בשל הפתיחות במסירת הידע ובשל שיקולי שפה. אנשיICON בנדיבותם הסכימו לבוא לארץ (הם לא מקבלים תשלום על עבודתם) לכינוס ולסדנא ולשתף אותנו בידע שצברו ובניסיון שלהם בבנייה של מערכת התעדה למשמרים ובהרצתה. בעתיד נרחיב את הלימוד גם לניסיון בארצות אחרות.
17. מה בין הסמכה להתעדה?
על פי הגדרות ISO, הסמכה היא מתן אישור לגופים המבצעים התעדה לאנשים. לכן לענייננו המונח המתאים הוא התעדה. המועצה להשכלה גבוהה למשל, היא גוף שנותן הסמכה לאוניברסיטאות (לגופים) לתת תארים/תעודות לבוגריהן (לאנשים). המל"ג אם כן הוא גוף מסמיך, והאוניברסיטאות הן גוף 'מתעיד'. יש לציין, כי במקומות רבים משתמשים בשני המונחים ללא הבחנה, מכל מקום, אין לזה משמעות גדולה כל זמן שאנו מסכימים שאנו עוסקים בהקמה של מערכת התעדה מקצועית למשמרים.
|
|
|
|
|
