גן לאומי קיסריה הוא אתר עתיקות ועוגן תיירות מוביל, בשל היותו אחד משלושת הגנים הלאומיים המבוקרים ביותר בישראל. חפירות ארכאולוגיות, עבודות שימור ופיתוח ותחזוקת שימור מתקיימים באתר זה ששים וחמש שנה. הפעילות המשולבת: התרבותית, התיירותית והמסחרית הענפה המתקיימת במקום מעצימה את חוויית המבקרים המגיעים אליו מכל קצווי עולם.
בשנת 2016 התרחב היקף הפעילות בתחומי המחקר הארכאולוגי, השימור, התכנון והפיתוח. זאת בשיתוף פעולה של רשות העתיקות עם הגורמים המנהלים את האתר: החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים.
צוות שימור קבוע המונה 14 עובדי שימור ותיקים, דואג לתחזוקה קבועה של מכלולי העתיקות בקיסריה. הם האחראים לכך שמכמני העתיקות נשמרים ומוצגים כראוי למשמעות התרבותית שלהם.
מינהל שימור ברשות העתיקות פעל להסדרת מסד תכנוני–סטטוטורי שישמש תשתית לכל פעילות הפיתוח והתיירות במרחב קיסריה העתיקה לשנים רבות. זאת, באמצעות נספחי השימור לתכניות מפורטות שאותן קידמה רשות הטבע והגנים. מדובר ברצף גנים לאומיים: תכנית מפורטת לגן הלאומי נמל קיסריה, תכנית מפורטת לגן לאומי היפודרום קיסריה ותכנית מפורטת לגן לאומי חוף האקוודוקט.
שנת 2016 הביאה עמה תנופה אדירה של פעולות חפירה, תכנון, שימור ופיתוח של קיסריה העתיקה. הפרויקטים העיקריים לשימור שבהם מעורבת רשות העתיקות כגורם מקצועי מוביל:
קמרונות הנמל: מכלול הקמרונות הרומיים הגדולים יצרו את "במת המקדש" הגדולה שניצבה בחזית הנמל ההרודיאני של קיסריה, ואשר עליה עמדו לאורך השנים מבני הדת המונומנטליים של העיר. זהו אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור אתר ארכאולוגי ופיתוחו.
הביצורים הצלבניים - "טיילת החומות": שימור המכלול המרשים של ביצורים צלבניים, הכולל את החומה, החפיר והקיר הנגדי, המגדלים ושערי העיר, הם השריד הבולט ביותר מן התקופה הצלבנית. עבודות השימור התמקדו בחלק הדרומי של הביצורים.
מכלול חפירות LL והמצוק הימי: המבנים המכונים "קמרונות LL" כלולים בתחום הנמל ההרודיאני והצלבני. המבנים הם מהתקופה הרומית ועד הצלבנית. תשומת לב מיוחדת ניתנה לשימור השרידים ולהקמת מערך הגנה עליהם מפני סופות הים בחורף.
בית הכנסת העתיק: בית הכנסת העתיק בצפונה של העיר העתיקה התגלה בשנות ה-40 של המאה ה-20. מרבית הממצאים הוצאו ממקומם, ואלה שנשארו, ובכלל זה קטע פסיפס, נפגעו מפגעי מזג האוויר, מפעולת הים ומעבודות עפר שנערכו בסמוך. מטרת התכנון לשמר את שרידי בית הכנסת, להציגם ולהנגיש את האתר כמוקד עניין תרבותי ותיירותי על קו החוף.
במת התיאטרון הרומי: את התיאטרון הרומי בקיסריה הקימו בנאיו של הורדוס עם הקמתה של קיסריה. זהו התיאטרון הקדום ביותר בארץ ישראל ובסביבתה ואחד הגדולים באזור. התיאטרון שוחזר בשנות ה-60 של המאה הקודמת והפך לאייקון תרבות בישראל. הגופים המעורבים באתר פועלים לשימור הבמה ולייצובה.
המסגד הבוסני: המסגד ממוקם בלבו של אתר התיירות. צריח המסגד סובל מבעיות הנדסיות קשות המסכנות את יציבותו. בחודשים האחרונים החל מינהל שימור בפרויקט מורכב של שיקום המסגד ושימורו.
