spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


ירושלים
מנהרות הכותל
הסרת סכנה באולם הדגם
שם המזמיןהקרן למורשת הכותל המערבי
משךאפריל 2006 - אוקטובר 2009
מבצעים יבגני איבנובסקי
עליזה ואן-זיידן
עטוון חאדר
יוסי ואקנין
איתי אבקסיס
שירן סבאג
אריאל יוגב
יוני תירוש הכהן
חאדר שחאדה
טסגאי אסמאין
עמית רוזנבלום
 
אולם הדגם שוכן בליבו של מתחם "מנהרות הכותל", המשתרע מהכותל המערבי לכיוון צפון, מתחת לרובע המוסלמי בעיר העתיקה. האולם משמש כיום צומת מרכזי במתחם המנהרות. מאות ולעתים אלפי אנשים עוברים בכל יום באולם. מרביתם שוהים בסביבת הדגם, מתבוננים בו ושומעים הסבר על מתחם המנהרות ועל העיר העתיקה.
 
מטרת הפרויקט הייתה ייצוב רכיבי המבנה המקוריים, כדי שהשימוש באולם יהיה בטוח, בלי סכנה למבקרים בו.
 
האולם נבנה בתקופה הממלוכית, והוא היה קומת המסד למבנה מדרסת "בלדייה". מבנה זה שימש בית ספר, והיה בעל 4 חדרים מרכזיים. בכל אחד מחדרי המדרסה למדו אסכולה אחרת של האסלאם הסוני. המדרסה נקראת גם "מנקליבוע'ה אל-אחמדי" ו"בית מרים".
 
במחצית השנייה של המאה ה-20 חל גידול באוכלוסיית הרובע המוסלמי, שהוביל להתפתחות אורבנית מואצת. במרוצת הזמן נשכח האולם ותוספות הבנייה בחצר המדרסה גרמו להיווצרות עיוותים מבניים בקמרונות האולם. צנרת ביוב הונחה בתוך אומנותיו והובילה להרס ולבליה מואצת.
 
מתחת למפלס העליון השוקק חיים, באולם התת-קרקעי, מבקרים אנשים רבים בכל יום. הקמרון המזרחי של האולם נושק לכותל המערבי. מיקום זה מעניק לאולם נופך דתי- רוחני בעבור מאמינים יהודים רבים. תכניות פיתוח עתידיות מלמדות על הכוונה להכשיר במקום בית כנסת.
 
תיאור היסטורי-ארכיאולוגי
מבנה המדרסה נבנה בתקופה הממלוכית (1260– 1517 לסה"נ) בשטחו של מאגר מים עצום. האולם בנוי מקמרונות חבית מחודדים שיוצרים צורת צלב. הוא נבנה, כאמור, כיסוד תת קרקעי למבנה מדרסת "בלדייה". האולם נמצא ללא פתחי דלת או חלון שיעידו על שימוש כלשהוא בחלל.

 
בניית המדרסה היא מרכיב בהתפתחות האורבנית ממערב להר הבית עד רחוב הגיא. התפתחות זו משקפת את רצונם של השליטים הממלוכים להרים את קרנם בעיני התושבים המוסלמים. בינוי זה העצים את קדושת הר הבית ויצר קשר יומיומי למוקד הקדושה – המסגד- השוכן על ההר.
 
הגבהת אזור המגורים התאפשרה הודות לבניית קמרונות המסד. אלו שימשו לעתים בורות מים, אך במקרים רבים לא נעשה בהם שימוש.
 
המחקר הארכיאולוגי הראשון נעשה במקום בשנת 1986 בראשות דן בהט ובליווי משרד הדתות. בחפירה מאומצת הוצאו שפכי אדמה רבים. עם חשיפת קווי המתאר של האולם, שצורתם צלב, עלתה ההשערה, כי זו כנסייה צלבנית דוגמת הכנסייה שעל הר השמחה (Montis Gaudii). השערה זו התבטלה, מפני שכאמור לא נחשפו כל ממצאים המעידים על שימוש באולם.
 
השרידים העיקריים שנחשפו באולם היו כלי חרס, המתוארכים לתקופה הממלוכית ושכבות טיח של בורות מים מתקופות קודמות. בפינה הדרומית-מערבית של האולם נמצאו עדויות לבור מים המתוארך לתקופת בית שני. בור מים זה היה ככל הנראה חלק ממערך הספקת המים למקוואות שנחשפו סמוך לאולם.
 
חפירה מצומצמת נערכה בשנת 2008 בראשות א' סולומון ובשיתוף הקרן למורשת הכותל. בחפירה זו נבדקו יסודות אולם הדגם וקרקעית בור המים הביזנטי. ממצאי החפירה הראו, כי יסודות האולם מגיעים עד לעומק של כ-4 מ' מתחת למפלס הרצפה המודרני, וקרקעית בור המים הביזנטי נמצאת בעומק של כ-8 מ' מתחת למפלס הרצפה המודרני.
 
בבדיקת תכניות המפלסים שערכנו מצאנו, כי האולם משמש יסוד למבנה ה"בלדייה".
 
תיאור אדריכלי וטכנולוגי
קירות האולם נבנו מאבנים גדולות יחסית (80X50-75 ס"מ) בעלות סיתות שוליים, עם 'בוס' בולט וגס במרכז פני האבן.

קמרונות האולם נבנו על תבנית עץ. על התבנית יישמו שכבת חומר מליטה ולתוכו החדירו אבני גוויל קטנות ובינוניות. עובי הקמרון הוא 30 ס"מ ומעליו מילוי עפר.
 
בפינות האולם נמצאו עדויות לבור מים אדיר ממדים, המתוארך לתקופה הביזנטית. חלקו המזרחי של בור המים נשק לכותל המערבי של הר הבית. כדי ליצור חיבור בין הכותל המערבי לבין קיר בור המים, נחצבו גומחות קטנות לתוך אבני הר הבית. כפיסי אבן הוחדרו עד חציים אל הגומחות וחציים השני שימש לאחיזת הקיר של בור המים.
 
הקיר עשוי שתי שכבות טיח ועוביו כ-20 - 30 ס"מ. בחומר המליטה של בור המים נעשה שימוש בשברים של כלי חרס רבים, שהודות להם ניתן היה לתארך את זמן בנייתו.
 
משמעותו התרבותית של האולם
היבט היסטורי-טכנולוגי
בנייה ממלוכית. אולם הדגם הוא יחידה שלמה של מבנה קמרונות מצטלבים, גדול יחסית, מהתקופה הממלוכית. הקמרונות, על אף מצבם הקונסטרוקטיבי שהוא בעייתי, נשמרו בצורה טובה ומשקפים את טכנולוגיית הבנייה בתקופה הממלוכית.

 
בור המים ביזנטי. בשרידי בור המים הביזנטי אפשר להבחין בטכניקת החיבור בין קיר בור המים המזרחי לקיר המערבי של הר הבית (הכותל המערבי). אפשר לראות בבירור את הטכניקה שבה הבנאים הביזנטיים חיברו בין קיר בור המים לקיר ההר. זאת, באמצעות יצירת גומחות, שימוש בכפיסי האבן ויישום של שתי שכבות טיח עבות.
 
"נדבך-רבא". הקמרון המזרחי של האולם נושק לכותל המערבי, ובו נמצא "נדבך-רבא", כלומר רב הנדבכים. נדבך זה, בכותל המערבי, מאופיין בבנייה מאבנים עצומות בגודלן. אבני הנדבך מגיעות לגובה של כ-3.3 מ', עומקן על פי הערכות נע בין 3.5-4.6 מ'. הגדולה באבני הנדבך מגיעה לאורך של כ-13.6 מ', אורכה של הבאה אחריה 12.05 מ'. קיימת סברה, כי "נדבך-רבא" הונח כדי לתמוך בקמרון פנימי. נדבך זה הוא מרכיב ייחודי בבניית הר הבית.
 
היבט רוחני-דתי
בעוד מרבית המבקרים ניגשים אל הכותל המערבי דרך רחבת הכותל, מאפשר הביקור באולם גישה לנדבכי הכותל הפחות מוכרים, מתוך המנהרות. החוויה הרוחנית מתעצמת במקום זה הודות ל"נדבך-רבא". מבקרים מתפעמים מעוצמת אבני הכותל, דבר המעלה את חשיבותו הדתית של המקום.

 
היבט תיירותי
מתחם מנהרות הכותל מצוי כמעט בכל יום בתפוסת מבקרים מלאה. מסלול ההליכה במתחם המנהרות עובר באולם, כך שכל המבקרים במנהרות הכותל עוברים בו. האולם הוא אחת התחנות המרכזיות, אם כן, בביקור במתחם מנהרות הכותל. עובדה זו חייבה תשומת לב באשר למצבו הבטיחותי והקפדה יתרה בביצוע עבודות השימור גם מההיבט האסתטי.

 
בחלל הקמרון המערבי מוצב דגם של הר הבית ושל מתחם המנהרות. מרבית המבקרים משתהים במקום. תחנה נוספת היא אל מול "נדבך-רבא", בחלל הקמרון המזרחי.
 
בעיות השתמרות
זוהו בשטח האולם בעיות מספר שהגורמים להן הם:
א. נזילות חוזרות ונשנות אל פנים שטח האולם. מקור הנזילות קשור לגורם טופוגרפי: האולם נמצא בנקודה נמוכה יחסית שבה נפגשים שני נחלים: ה"טירופאון" וה"ערב". אך גם לגורם מקומי: מערכות הביוב של בתי הרובע העליונים.
כתוצאה מכך נוצרו כמה מהבעיות העיקריות באולם:
1. חומר המילוי שמעל לקמרון נשטף, ונוצרו חללים רבים בגב הקמרון. חללים אלו גורמים לבעיות קונסטרוקטיביות שנוצרו בעקבות שינויים בעומסים המופעלים על הקמרונות ובכיוונם.
2. מרבית המים הזורמים לשטח האולם הם מי קולחין או מי שופכין, המכילים אחוז גבוה של כלורידים ונייטרטים. מלחים אלו מתגבשים על באבני הבנייה, מאיצים תהליכי בליה ופוגעים בחוזק האבנים.

3. הנזילות בשטח האולם פוגעות בחוויית הביקור במקום.
 
ב. התערבויות קודמות. בשנות השמונים של המאה הקודמת, הונחה שכבה דמוית אבן על גבי הקמרונות. שכבה זו לא פתרה את בעיית הנזילות ואף גרמה להחמרה במצב ההשתמרות של אבני הקמרון. שכבה זו נמצאה במצב בליה מתקדם והייתה למפגע בטיחותי ואסתטי.
 
ג. סדקים ודפורמציות בקמרונות. מתחת לשכבה דמוית האבן נחשפו סדקים ודפורמציות בקמרונות. מקורם קשור בבנייה מאוחרת מעל הקמרונות. העומס שנוצר, עם בעיית הנזילות, גרמו לסדיקה ולעיוותים במבנה הקמרונות.
 
מהנדס שימור (ע' כהן) ערך במקום סקר פיזי בשנת 2006, וקבע, כי אולם הדגם נמצא ברמת סכנה שמחייבת התערבות מיד. 
 
פעולות השימור באולם
הפעולות לשימור הקמרון הצפוני שימשו המודל שלפיו בוצע הטיפול בכל חלקי האולם. ההתערבות כללה:
1.  הסרה של השכבה דמוית האבן מהתערבות קודמת.
2. ביצוע תמיכות זמניות במידת הצורך.
3. הסרת התערבויות קודמות בצמנט.
4. ניקוי מישקים עד לעומק 10 ס"מ.
5. תיעוד ידני או באמצעות סריקת לייזר.
6. שימור אבן.
7. מילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד.
8. בדיקה לגילוי חללים באמצעות רשת קידוחים, לעומק 80 ס"מ.
9.  מילוי חללים פנימיים בהזרקת חומר מליטה לליבת הקיר/הקמרון (גראוטינג).

 
כדי לאמוד את גודל החללים הפנימיים שמעל לקמרונות נוסו שיטות בדיקה בלתי-חודרניות: אקוסטית, אופטית ואלקטרו-מגנטית. לבסוף הוחלט לערוך סדרת קידוחים, שנתנה אינדיקציה בדבר עומק החללים, גודלם ומיקומם בשטח האולם.
 
עם תחילת פעולות השימור באולם, נחשף עיוות (דפורמציה) קריטי בקמרון המערבי. אפשר היה להבחין בעין בכך שקליפת הקמרון התנתקה מהליבה ושקעה מטה.
 
סקר מקיף לגילוי חללים פנימיים באמצעות רשת קידוחים, הצביע על חללים רבים, חלקם גדולים, באזורים נרחבים מעל קמרונות האולם.
 
נערכה התייעצות עם ד"ר מ' בן-בסט מהמחלקה להנדסה אזרחית מהטכניון בחיפה בנוגע להרכב של חומר המליטה.  בן-בסט יעץ להוסיף "מיקרו-סיליקה" לתערובת המילוי של חללי הקמרונות. חומר זה עתיד לזרז את זמן ייבוש החומר ולתרום לחוזקו. את הרכב החומר בדק מכון "איזוטופ" שאישר, כי החומר עומד בסטנדרטים הדרושים.
 
בפעם הראשונה בפעולת שימור בארץ יושם חומר מילוי בתוספת מיקרו- סיליקה באולם הדגם. מרבית חומרי המילוי נשארו נאמנים לחומרי המליטה המקוריים של המבנה, והם אינם מכילים צמנט. הזרקת חומר מליטה (גראוטינג) התבצעה כמעט בכל שטח האולם.
 
באזור העיוות שבקמרון המערבי ניכר חוסר באבני בנייה מקוריות. אבני קמרון רופפות הוסרו, ככל הנראה, בהתערבות מוקדמת ובמקומן בוצעה יציקת בטון. זו פורקה בשלבים וחומר חדש נוצק אל תוך תבנית "טפסנות". בהרכב החומר נעשה שימוש במיקרו-סיליקה.
 
לסיכום, הפעולות שנערכו באולם הדגם בוצעו בליווי מהנדסי השימור ע' כהן וי' רוזנטל מטעם הקרן למורשת הכותל. אחרי ביצוע פעולות השימור באולם הציעו המהנדסים להתקין מערכת עוגנים בעומקים שונים  (1.20 - 2.50  מ').
ההתערבות נתנה מענה למרבית הבעיות שניכרו באולם. הסכנה שהייתה במקום הוסרה; בעיית הנזילות נפתרה באופן חלקי, פתרונה המלא יבוא רק עם התערבות כוללת במפלס העליון; פעולת השימור חשפה את טכנולוגיית הבניה המקורית – הממלוכית – של האולם והדגישה אותה.
האולם היה פתוח למבקרים במשך כל שלבי הטיפול בו, אגב שמירה על ביטחונם; חומרי מילוי ויציקה חדשים, הנאמנים באופיים לחומרי המליטה והמילוי המקוריים של האולם, בתוספת מיקרו-סיליקה, הורכבו באולם ויושמו בו. בסך הכל הוזרקו באולם הגדול קרוב ל- 10,000 ליטר של חומר מליטה.

מצבו הפיזי של אולם הדגם בעתיד כרוך בשגרת מעקב ותחזוקה.

................................................
עמית רוזנבלום
ינואר 2010



לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
1. תכנית אולם הדגם.

2. אולם הדגם, מבט לכיוון צפון-מזרח, לפני תחילת פעולות השימור.

3. מבט אל המפלס התחתון של אולם הדגם, עת שימש להכנת חומרי מליטה.

4. הקמרון המזרחי בגמר פעולות השימור, מבט אל הכותל ו"נדבך רבא".

5. הזרקת חומרי מליטה בקמרון המערבי.

6. תרשים התוצאות של קידוחי הבדיקה בקמרון הצפוני.

7. צינורות להזרקת חומר מליטה בפינה הצפונית-המזרחית של האולם, מסודרים ברשת קידוחי הבדיקה.

8. צינורות להזרקת חומר מליטה בפינה הצפ'-מערבית של האולם.

9. חתך המתעד את התנתקות אבני הקמרון המערבי (שרטוט: עטוון חאדר).

10. חלקו המזרחי של אולם הדגם בגמר עבודות השימור.

11. מרכז אולם הדגם במהלך פעולות השימור במקום.

12. מרכז הקמרונות של אולם הדגם לאחר סיום עבודות השימור.


פרוייקטים נוספים באתר / בעיר
 דרך חברון - פעולת שימור באמת המים לירושלים העתיקה
 הכותל המערבי, מבנה המחכמה - שימור החזית הדרומית של מבנה המחכמה
 עיר דוד - שימור מלווה חפירה בצפון עיר דוד
 עיר דוד - שימור בריכת השילוח והסדרתה לביקור קהל
 מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון
 מנהרות הכותל - שימור "חדר החשמונאים"
 מנהרות הכותל - חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות
 עיר דוד, "חניון גבעתי" - שימור וייצוב לאחר חפירה
 העיר העתיקה - מנהרות הכותל - בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות
 מנהרות הכותל - שימור וייצוב מעבר הסתרים
 כיכר צה"ל - פעולות שימור
 העיר העתיקה - שימור המקווה המערבי במנהרת הכותל
 העיר העתיקה, רחבת שער יפו - שימור קברי המהנדסים
 מנהרות הכותל, אמת המים החשמונאית - פעולת שימור להסרת סכנה
 העיר העתיקה - שימור כנסיית סנטה מריה של האבירים (הכנסייה הגרמנית)
 הכותל המערבי - הסרת הסכנה
 ירושלים - תחזוקת אתרי עתיקות במערב העיר
 עיר דוד - תחזוקת שימור
 גן בוני ירושלים - פעולת שימור
 חקל דמא - פעולת שימור של מבנה קבורה מהתקופה הצלבנית
 חומות העופל - שימור החומות
 גן בוני ירושלים - שימור ופיתוח
 הר ציון - פעולות השימור במתחם קבר דוד
 העיר העתיקה - 'פיילוט' טיח בקארדו הצלבני
 בית הכנסת עדס - שימור ציורי הקיר, 2013
 הר ציון - שימור מתחם קבר דוד


site built by tetitu
 קרדיט