| ירושלים |
| העיר העתיקה, רחבת שער יפו |
| שימור קברי המהנדסים |
| שם המזמין | הרשות לפיתוח ירושלים |
| משך | נובמבר - דצמבר 2008 |
| מבצעים |
אדר' אבי משיח
הנד' אדר' יובל אברהם
אייל כחו
מאיר (מארק) אברהמי
אריאל יוגב
|
פרויקט זה הוא אחת מפעולות שימור המונומנטים באגן העיר העתיקה, שמקדמת הרשות לפיתוח ירושלים.
מתחם קברי המהנדסים העות'מאניים מצוי בקרבת שער יפו, בצדה הפנימי של החומה, סמוך לרחבת עומר אבן חאטב – רחבת השער. הרחבה משתרעת בין שער יפו לבין רחוב דוד במזרח ולמבנה ה"קישלה" (בית המשטרה) שבגבול הרובע הארמני. רחבה זו הייתה בעבר עורק החיים המרכזי של ירושלים, ושכנו בה מוסדות כלכליים ומוסדות מסחריים חשובים. ניתן למנות בהם את: "בנקו דה רומא", בנק "אנגלו פלשתינה", הבנק הגרמני של פרוטיגרף, "גרנד ניו הוטל" – כיום "מלון אימפריאל", וכן המלון של ירחמיאל אמדורסקי. נוסף לאלו, שכנו במקום בית הדואר האוסטרי, חברת התיירות והנסיעות של תומס קוק ומספר צלמים מפורסמים של ירושלים.
קבריהם של שני המהנדסים מצויים כיום בחצר קטנה התחומה בגדר מתכת, בין שני מבנים סימטריים, דו קומתיים, שנבנו בסוף המאה ה-19. על פי המסופר, אלו קברי המהנדסים שבנו את חומת ירושלים, ומאחר שהותירו את קבר דוד שעל הר ציון מחוץ לחומה, נענשו על ידי סולטאן סולימן בהתזת ראשיהם, וקברם נכרה סמוך לשער יפו לדיראון עולם. אגדה אחרת מספרת, כי הסולטאן עשה זאת דווקא משום שהתפעל מעבודתם וחשש, ששליטים אחרים ישכרו את שירותיהם ויזכו לבניין מפואר יותר.
בתחריט היסטורי משנת 1657 ניכר, כי הקברים שכנו במבנה מקורה, בשטח בור שבין בנייני העיר לבין החומה. אורכם של הקברים הוא כמטר ורוחבם כחצי מטר. הם עשויים אבן ובראשם יציקה מקומרת. על היציקה של אחד הקברים השתמר עיטור מיוחד ומסוגנן של טורבן – כובע בד טורקי. כיום הקברים מוגבהים ב-120 סנטימטרים מרחבת השער.
האגדות שנרקמו על אודות קברי המהנדסים משקפות את חשיבותו התרבותית של המקום. מההיבט האמנותי, העיטורים על המצבות נפוצים בעיקר בטורקיה, והם נדירים בישראל. מההיבט העירוני, סמיכותם לשער יפו ההומה מציב אותם בליבה של הוויה אורבנית ערה. הם נראים לעיני העוברים בקרבתם, ומשום כך גם מהווים נקודת התחלה לסיורים מודרכים. מבחינה אדריכלית, האתר ממוקם בין שני מבנים סימטריים בעלי חשיבות ליישוב היהודי. בעבר, שימשו המבנים למסחר וכיום הם משמשים את משרד התיירות ואת החברה לפיתוח מזרח ירושלים. המבנים נבנו בהתאמה ובהתחשבות בקיומם של הקברים. בחצר שבין המבנים ניטעו עצי ברוש. חצר זו, ובה הקברים ומספר עצים, קוטעת את הרצף הבנוי ומספקת פינה ייחודית בנוף העיר העתיקה.
הערכת המצב הפיזי
קברי המהנדסים וחלל החצר נמצאו במצב של הזנחה וניכרו בהם פגיעות רבות ובהן:
• קטע מאבן בקצה אחת המצבות מנותקת ונמצאת בסכנת נפילה.
• עיטור מראש אחד הקברים נעלם (כנראה טורבן נוסף).
• אבן עגולה שניצבה בראש עמוד האבן שבחזית הקיר אבדה.
• צנרת פי.וי.סי מודרנית שהותקנה על החזיתות הפונות אל החצר פוגעת ויזואלית ופיזית.
• שניים משלושת העצים ההיסטוריים בחצר, עץ התאנה ועץ הברוש מתים, ועץ התאנה מסכן את הציבור ואת המצבות באתר.
• התערבות מוקדמת של שכבת צמנט על גבי ריצוף האבן המקורי גורמת לבליית אבן. לבד מזאת, שכבת הצמנט נסדקה ומים מחלחלים דרכה. המים שוטפים את חומר המליטה מקיר החזית הפונה לרחבת השער ומערערים את יציבותו.
• בגדר המתכת ניכרה קורוזיה. עיגון גדר המתכת בחזית החצר אל קיר האבן ואל עמוד האמצע, פורר את חומר המליטה.
פעולת השימור
בשימור הקברים ביקשנו להחזיר את המקום למצבו בתחילת המאה ה-20.
עבודות שימור הקברים כללו:
• הדבקת עיטור אבן מנותק מאחד המצבות.
• שימור עדין של עיטורי הקברים.
• השלמת חומר מליטה וטיח בצדי המצבות.
• איטום מקום המפגש של המצבות עם רצפת החצר.
עבודות שימור החצר כללו:
• הסרה של יציקת צמנט מעל הריצוף ההיסטורי, הסדרת השיפועים והשלמת חומר מליטה בין מישקי הריצוף.
• הושלם כיחול בחזית הפונה אל רחבת השער, בעמוד האבן ובקירות האבן הנושקים למבנים.
• נגזם עץ התאנה הנגוע במזיקים שהיה בסכנת קריסה.
• שחזור של כדור האבן שניצב בראש העמוד שבחזית החצר על פי צילומים היסטוריים.
החזיתות הפונות לחצר טופלו באופנים האלה:
• גדר המתכת טופלה ונצבעה.
• שני פתחים במבנים הפונים לחצר נאטמו.
• חלקי מתכות וצינורות שאינם בשימוש הוסרו מהחזיתות.
• הצנרת אשר בשימוש נצבעה בגוון בהיר.
עבודת השימור ארכה חודש וחצי והושלמה במהלך דצמבר 2008.
הומלץ לבצע מעקב שוטף למצבם הפיזי של הקברים וכן תחזוקה שוטפת של המתחם.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
