ירושלים |
מנהרות הכותל |
חפירה, שימור מלווה חפירה ושימור המקוואות |
שם המזמין | הקרן למורשת הכותל המערבי |
משך | אפריל 2006-נובמבר 2006 |
מבצעים |
יבגני איבנובסקי
אדר' שחר פוני
עליזה ואן-זיידן
אבנר הילמן
|
בחפירות שהתקיימו במתחם מנהרות הכותל בשנת 2006 על ידי הארכיאולוגים פרופ' דן בהט ואבי סולומון, בשיתוף עם תחום שימור ברשות העתיקות, נחשף לראשונה מקבץ של מקוואות סמוך לכותל המערבי. הימצאותם של המקוואות באזור זה היא עדות לחיי היומיום בימי הבית השני. המקוואות היו קשורים לאולם שנתגלה בעבר ממערב להם - "חדר החשמונאים": הפתח הכפול בקיר המזרחי של החדר יצר מערך תנועה מובחן, שהפריד בין הנכנסים לטבול במקוואות ליוצאים מהם.
החפירה נערכה לקראת הכשרת האולמות לביקורי נכים. נחשפו שלושה מקוואות: המקווה הצפוני נחשף במלואו; המקווה המזרחי נחפר רק בחלקו הדרומי; והמקווה הדרומי, הגדול ביותר, נחשף רק בחלקו הצפוני. שטח החפירה נמצא במפלס הנמוך ביותר של האולמות במנהרות הכותל, המתוארך לימי הבית השני (המאה הא' לסה"נ). במקום נמצא אחד מבורות הבדיקה של צ'רלס וורן שחקר את האזור בשנות ה-80 וה-90 של המאה הי"ט (המקווה לא נתגלה אז). המקווה הדרומי הוא הגדול והמרשים ביותר מבין המקוואות שהתגלו. תוכניתו מוארכת ואינה אופיינית למקוואות. לדעת פרופ' בהט שימש המקווה לטבילת כלים.
חומרי הבנייה: חלקו העליון של המקווה הדרומי בנוי מאבני גזית מסוג מיזי אחמר או מיזי הילו (הקשות שבין אבני ירושלים) שעיבודן מוקפד - ככל הנראה תוספת מאוחרת. חלקיו התחתונים של המקווה בנויים אבני גוויל ומטויחים. הטיח מורכב מאדמה מקומית, סיד בור ואפר משרפת עצים. המקווה המזרחי נבנה בצורה דומה, ושניהם בדומה לבריכת השילוח המתוארכת לאותה תקופה ונמצאת כ-2 ק"מ מדרום למקוואות. ריבוי שכבות הטיח במקוואות מעיד על פעולות התחזוקה של המתקנים בזמן השימוש בהם.
פעולות השימור באתר כללו: 1. חיזוק חתכי החפירה משנת 1867 בתמיכות קבע. חלק מהתמיכות בוצעו בבניית דבש וחלקן באדני רכבת. 2. שימור הטיח בוצע במהלך החפירה וכלל ייצוב שוליים ויישום שכבת הקרבה Sacrificial) (layer. שכבה זו הוכנה מאדמת חפירה מסוננת וסיד הידראולי. 3. שחזור תעלת המים התחתונה בין המקוואות. 4. שחזור המדרגות במקווה הדרומי. 5. התקנת מדרכי עץ כחלק מהסדרת האתר לכניסת מבקרים.
הליווי השימורי במהלך החפירה, והעובדה שמרבית פעולות השימור בוצעו על ידי משמרים בזמן החפירה, תרמו להשתמרות מקסימלית של השרידים. הומלץ לבצע עבודות תחזוקה שימורית באופן שוטף. הפעולות הנדרשות הן חידוש שולי הטיח, חידוש המילוי של החללים (לקונות) בטיח וחידוש הצבע במדרך העץ.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|