| ירושלים |
| מנהרות הכותל |
| שימור וייצוב מעבר הסתרים |
| שם המזמין | הקרן למורשת הכותל |
| משך | אפריל 2007 - ינואר 2008 |
| מבצעים |
יבגני איבנובסקי
עליזה ואן-זיידן
איתי אבקסיס
שירן סבאג
יוסי ואקנין
אבנר הילמן
מהנדס עופר כהן
|
בחודש אפריל 2007 החלה ביוזמת הקרן למורשת הכותל חפירה ארכיאולוגית בחלקו המזרחי של המסדרון המכונה 'מעבר הסתרים' שבשטח אתר מנהרות הכותל. החפירה התקיימה כדי ליצור מעבר ישיר מהכניסה הראשית אל אזור התפילה (עזרת הנשים) שבקשת וילסון. החפירה התנהלה בראשותם של הארכיאולוג אלכסנדר און וההיסטוריון ד''ר אבי סולומון מרשות העתיקות. תקרת הבטון שכיסתה את המעבר הוסרה על ידי הקבלן אבנר גלעד. עם חשיפת האתר בוצעו במקום פעולות לשימור אלמנטים מקוריים וייצוב הנדסי על ידי תחום שימור ברשות העתיקות.
הקטע המזרחי של 'מעבר הסתרים' נחפר באורך כולל של כ-13 מ', והוא המשכו של המעבר שהיה חשוף לציבור עד כה. בחפירה הוברר כי הקיר הדרומי של 'מעבר הסתרים', שאורכו כ-80 מ' מרחוב הגיא במערב ועד למרגלות האומנה המערבית של קשת וילסון במזרח, הוא למעשה קירו הצפוני של מבנה רב-מידות שהוקם ככל הנראה בתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), ככל הנראה במסגרת בנייתה מחדש של העיר ירושלים שכונתה בתקופה זו איליה קפיטולינה. ואשר בתחומו פעל בית מרחץ. לדעת החופרים, היה זה מבנה ציבור גדול שהשתרע מתוואי הקרדו הרומי-הביזנטי שבחלקה המערבי של רחבת הכותל, הנחפר בימים אלה על ידי רשות העתיקות, ועד למרגלות קשת וילסון במזרח.
מן החפירה עולה כי אזור זה ניזוק ככל הנראה ברעש אדמה. ייתכן כי בתקופה הביזנטית היה מעבר מרחוב הגיא לכיוון הכותל המערבי שנמשך בתוואי 'מעבר הסתרים'. מאוחר יותר, בתקופה האומיית, יצא המעבר מכלל שימוש, ואין עדויות לשימוש ב'מעבר הסתרים' לאחר תקופה זו.
האלמנטים הארכיטקטוניים שנתגלו במהלך החפירה:
קמרון מערבי. קמרון זה בנוי מאבני מלכה רכות מאוד, בדומה לאבני הקמרון של 'מעבר הסתרים'.
קיר דרומי. הקיר בנוי מאבני גזית גדולות (מלכה), מעובדות ברמה גבוהה ומסותתות בקפידה. גודלן 0.5 X 0.7 מ' וביניהן אפשר להבחין בעיטור בדגם אדרת דג על חומר המליטה במישקים. חלקו התחתון של הקיר הוא קירו הדרומי של ה'אולם ההרודיאני'. בקיר נקבע פתח המוכתר במשקוף הבנוי מאבן אחת ישרה (אורכה כ-2.5 מ', גובהה כ-0.5 מ') שמעליה קשת מקלה. רוחבו של הפתח כמטר אחד וגובהו כ-1.95 מ'. מזוזותיו (0.2 מ' רוחב) מהוקצעות היטב בסיתות שגימורו מוקפד. המזוזות ניצבות על מפתן שבצדו הפנימי פותות לציר הדלת. הפתח נסתם בבטון בתחילת שנות התשעים של המאה הכ'. ממזרח לדלת יש חלון שרוחבו 0.8 מ' וגובהו 1.1 מ'.
גרם מדרגות מערבי. נחשפו שרידים מגרם המדרגות העולה מזרחה, שממנו נותרו באתרן שש מדרגות הבנויות מאבנים שטוחות במגוון גדלים. רוחבו של גרם המדרגות כ-3 מ', כרוחבו של 'מעבר הסתרים', אורכו הכולל 2.7 מ'. שלח המדרגות כ-0.74 מ', ורומן כ-0.18 מ'. המדרגות נבנו משורה של מרצפות רחבות ושורה של מרצפות צרות לסירוגין, ללא חומרי מליטה ביניהן. במדרגה הראשונה נעשה שימוש משני בארכיטרב הרודיאני.
שרידי תעלת מים. צמוד לקיר הצפוני של 'מעבר הסתרים', שכיוונו מזרח-מערב, נבנתה תעלת מים. אורכה כ-13 מ', רוחבה כ-0.3 מ' ועומקה כ-0.3 מ'. דופנותיה עשויות אבנים קטנות וחומר מליטה. צדה הפנימי של התעלה טויח בטיח הידראולי שעוביו כ-2 ס"מ.
קיר צפוני. הקיר בנוי מאבנים שגודלן 0.3 X 0.5 מ'; אבני הקיר מהוקצעות פחות מאלה של הקיר הדרומי, ובנייתו מוקפדת פחות. הקיר נבנה בשלושה שלבים, בכמה שיטות בנייה. על הקיר הובחנו שרידיו של הטיח המקורי — גונו אפור בהיר והוא מוחלק (עובי 4– 6 ס''מ).
גרם מדרגות בן ארבע מדרגות (רוחבו כ-2.1 מ') יורד לכוון מזרח אל פתח הקבוע בקיר הדרומי של 'מעבר הסתרים'. רום המדרגות 0.26 מ', שלחן של שתי המדרגות העליונות 0.45 מ'; שלחן של המדרגות התחתונות צר יותר, 0.35 מ'. במדרגה העליונה ניכרים סימניו של מפתן.
ראש הקמרון של האולם ההרודיאני. במהלך החפירה התגלה חלקו המזרחי של ראש הקמרון של 'האולם ההרודיאני', הממוקם מתחת ל'מעבר הסתרים'.
חשיבותו ההיסטורית של 'מעבר הסתרים' נובעת מהיותו עדות סטרטיגרפית לבנייתה של איליה קפיטולינה במאות הב'–הג' לסה"נ. היום ישמש המעבר ציר תנועה למבקרים, שיוליך מהכניסה לאתר 'מנהרות הכותל' אל אזור התפילה לנשים, הנמצא בקשת וילסון ואל אולם הדגם. מהכניסה למעבר ניתן להשקיף אל מתחם הכותל המערבי.
הערכת המצב הפיזי
אבני הבנייה. מרבית האבנים השתמרו במצב טוב. עם זאת, ניכרת בלייה בעקבות לחץ על הנדבכים התחתונים במעבר ובשל העובדה שחלק מהאבנים הונחו בצורה שגויה במקור, כאשר התרבדות האבן במצב אנכי במקום אופקי. בקיר הדרומי קיימת סדיקה והנתקות של פני האבן.
חומרי המליטה. מצב השתמרותו של חומר המליטה בקיר הדרומי טוב, למעט כמה מקומות נקודתיים שבהם קיימת התנתקות של חומר המליטה מהאבן. בחלקו המזרחי של הקיר הצפוני קיימים אזורים במצב של בלייה מתקדמת, שבהם סכנה ממשית לנפילת אבנים. במהלך ניקוי המישקים זוהו בליבת הקיר חללים פנימיים גדולים.
ראש קמרון האולם ההרודיאני. הסרת המילוי מגב הקמרון במהלך החפירה יצרה מצב חדש של חוסר איזון בפריסת המשקל מעל הקמרון. מצב זה עלול להוביל בעתיד לעיוות שיסכן את יציבותו.
שרידי טיח. הבעיות הניכרות בטיח הן סדיקה, ניתוק מהקיר ולקונות.
פעולות השימור
ההתערבות השימורית באתר כללה:
- עיגון האבנים לאלמנטים הקונסטרוקטיביים בעזרת פינים מפיברגלס-אפוקסי במגוון קטרים.
- השלמת אבן וסגירת סדקים בהזרקת חומר מליטה.
- הזרקת חומר מליטה לעומק הקיר בעזרת מכונת 'גראוטינג'.
- חיזוק טיח באמצעות יישום שוליים, מילוי לקונות והזרקת חומר מליטה ('מיני-גראוטינג').
- חיזוק תעלת המים.
- ניקוי יסודי של המישקים בעזרת כלים מכניים וידניים; התזת מים בלחץ; השתלת צינורות פלסטיק לצורך הזרקת חומר מליטה לעומק הקיר; מילוי מישקים בחומר מליטה על בסיס סיד וניקוי האבנים.
- ייצוב קמרון ה'אולם ההרודיאני' באמצעות בניית דבש עד לגובה ראש הקמרון; השלמת דבש בעקבות חפירה מתחת למדרגות.
- בניית מדרך עץ לצורך הסדרת מעבר המבקרים באתר.
הומלץ לבצע באתר מעקב השתמרות באופן קבוע ותחזוקה שוטפת.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
